בבית הספר הניסויי הדסה נמצאת קהילת תלמידים רב גילאית ורב תרבותית, המגיעה לבית החולים עקב מחלה. רובם המכריע של הילדים שוהים בבית הספר לתקופות קצרות, אך משמעותיות. תקופת האשפוז היא תקופה בלתי נשכחת ולפעמים נצורה בזכרונותיו של הילד כל ימי חייו, בשל חוויות של איבוד שליטה, כאב, חשש ודאגה.
קהילת עובדות החינוך של בית הספר כוללת מורות, מטפלות, סייעות ומתנדבים. זו קהילה רב תרבותית, הכוללת עובדות יהודיות, ערביות, דתיות מזרמים שונים ושאינן דתיות. עובדות החינוך הציבו לעצמן מטרה לעודד את ההתפתחות הטבעית של הילד החולה ולחזק אצלו את תחושת השליטה.
בית הספר פועל בתוך מחלקות הילדים בבתי החולים של הדסה, ונותן מענה לילדים המאושפזים שמגיעים לבית החולים בלא הבדל של משך זמן, מחלה, מוצא, גיל, דת או מין.
מורכבות בית הספר מתבטאת, בין השאר, בעובדה שהוא פועל כארגון חינוכי בתוך ארגון רפואי, תוך הקפדה על שיתופי פעולה בין-מערכתיים, הפרייה הדדית והתייחסות הדדית, למען החלמתו ואיכות חייו של הילד המאושפז.
הקוד האתי מחדד את הזהות המקצועית והבית ספרית שלנו. הוא נוגע בשאלות רבות: כיצד נבטיח את תחושת הביטחון, הכבוד והערך העצמי של תלמידינו? כיצד נוכל להעצים את המידות הטובות והדאגה לזולת? כיצד נטפח דפוסי עבודה שיתופיים בצוות רב מקצועי? מי אנחנו מול עצמנו ומול מורים בבתי ספר אחרים?