רב תרבותיות קוד אתי
הקוד אתי של בית הספר
"הרגעים המשמעותיים של אורח החיים הרב תרבותי, מתמצים במצבים שיש בהם קונפליקטים או סתירות. במצבים אלה, אנו נעזרים בקוד האתי שמהווה מגדלור ערכי להחלטות שלנו".
בבית הספר הניסויי הדסה נמצאת קהילת תלמידים רב גילאית ורב תרבותית, המגיעה לבית החולים עקב מחלה. רובם המכריע של הילדים שוהים בבית הספר לתקופות קצרות, אך משמעותיות. תקופת האשפוז היא תקופה בלתי נשכחת ולפעמים נצורה בזכרונותיו של הילד כל ימי חייו, בשל חוויות של איבוד שליטה, כאב, חשש ודאגה.
קהילת עובדות החינוך של בית הספר כוללת מורות, מטפלות, סייעות ומתנדבים. זו קהילה רב תרבותית, הכוללת עובדות יהודיות, ערביות, דתיות מזרמים שונים ושאינן דתיות. עובדות החינוך הציבו לעצמן מטרה לעודד את ההתפתחות הטבעית של הילד החולה ולחזק אצלו את תחושת השליטה.
בית הספר פועל בתוך מחלקות הילדים בבתי החולים של הדסה, ונותן מענה לילדים המאושפזים שמגיעים לבית החולים בלא הבדל של משך זמן, מחלה, מוצא, גיל, דת או מין.
מורכבות בית הספר מתבטאת, בין השאר, בעובדה שהוא פועל כארגון חינוכי בתוך ארגון רפואי, תוך הקפדה על שיתופי פעולה בין-מערכתיים, הפרייה הדדית והתייחסות הדדית, למען החלמתו ואיכות חייו של הילד המאושפז.
הקוד האתי מחדד את הזהות המקצועית והבית ספרית שלנו. הוא נוגע בשאלות רבות: כיצד נבטיח את תחושת הביטחון, הכבוד והערך העצמי של תלמידינו? כיצד נוכל להעצים את המידות הטובות והדאגה לזולת? כיצד נטפח דפוסי עבודה שיתופיים בצוות רב מקצועי? מי אנחנו מול עצמנו ומול מורים בבתי ספר אחרים?
הדבר שעמד לנגד עינינו בכל שלבי כתיבת הקוד היה ליצור קוד אתי, שיהיה "במידת האדם". איננו רוצים להכריז על קוד אתי שרק מתי מעט יכולים לנהוג לפיו. הקוד האתי שלנו הינו קוד שלוקח בחשבון חוזקות וחולשות אנושיות.
חשוב שנבסס את ההצהרה והמעשים החינוכיים שלנו ברובד ערכי, מוצק, מודע ובעל עמידות גבוהה. עיקר תפקידו של הקוד האתי בא לביטוי ברגע שבו אנו פוגשים מציאות, שיש בה שני ערכים סותרים הנפגשים זה מול זה. זה הרגע לתהות כיצד נהיה נאמנים לערכים ולנורמות שהסכמנו עליהן.
מטרת הקוד לעודד שיח מתמיד על מצבי קונפליקט, לשמר את השיח האתי במודעות של העובדות כל העת ולהשתמש בקוד כמסמך חי, מדובר ומעורר שאלות של בחינה עצמית וראייה ביקורתית. יחד עם זאת, חשוב להיות מודעים לכך, שהקוד האתי מכוון אותנו להתנהגות מחייבת האומרת, שבמצבים שבהם היחיד יעמוד בפני סתירה בין הערכים האישיים שלו, לערכים האתיים של הארגון, הערכים ההומניסטיים והאתיים שהסכמנו עליהם יקדימו את הערכים האישיים.
מיטיב לבטא את רוח הקוד המשורר הלבנוני ג'ובראן חליל ג'ובראן במילותיו המופלאות:
"בִּכְמִיהָתְך אֶל הַנַּעלֶה שֶבְּך טָמוּן טוּבְך, וּכְמִיהָה זו הווָה בָּכֶם כֻּלְכֶם."
(תרגום נועה זאלוד, 1975)
ערכים אלה ינחו אותנו בפעולותינו.
אנו מאמינים בהם, מחויבים להם, נהיה נאמנים להם ולאורם ניתן דוגמה אישית בהתנהגותנו.
בחרנו לכתוב קוד אתי בית ספרי כדי להסכים על סט ערכים, שיתרמו לאקלים של מרחב בטוח, מוגן ומאוזן כלפי מגוון התרבויות בבית הספר ובעל מחויבות לאיכות ולמקצועיות.
כמה מילים על הרב תרבותיות שלנו
הילדים והוריהם לא בחרו להגיע למקום רב תרבותי ולשהות עם אנשים שיש להם מנהגים אחרים ושפה אחרת. הם מוצאים את עצמם בבית החולים בעל-כורכם בחוויה של זרות וניכור. המציאות בארצנו ובירושלים בפרט, היא מציאות קונפליקטואלית כבר שנים רבות. חלק מהילדים ומשפחותיהם, מגיעים לבית החולים עם עמדות אנטגוניסטיות, התייחסות מתייגת, חשדנות ופחד. לא די שעליהם להתמודד עם האשפוז, הכאב והדאגה לבריאותם, הם נאלצים לעשות זאת בסביבה זרה, שלפעמים מעמיקה את תחושת חוסר הביטחון והחשש.
בשלב מוקדם יחסית, הם פוגשים את בית הספר הרב תרבותי שבבית החולים. הם לא חייבים לבוא לבית הספר, אך כשהם נחשפים אליו, הם לרוב בוחרים להשתתף בפעילויות, על כל המשתמע מכך. שנים רבות נאלצנו להתמודד עם המציאות הזו, תוך מבוכה ותחושה של החמצה מתמדת, עד שלפני כ-13 שנה החלטנו לבחור להיות בית ספר רב תרבותי ברמה מוצהרת.
החלטה זו הייתה כרוכה בלמידה הדרגתית כיצד לבטא את הבחירה הזו, ומה משמעותה בקונסטלציות שונות. ההחלטה הראשונה הייתה שעלינו ללמוד את הרעיון הרב תרבותי בראש ובראשונה עם הצוות של אנשי החינוך שאף הוא מגיע מהמגזרים השונים שמרכיבים את הזהות הישראלית בארץ. האמנו, שהפנמה של הערך הרב תרבותי בצוות, אימוץ של התנהגות רב תרבותית והעמקה של הלך הרוח הרב תרבותי, יחלחלו בסופו של דבר לעבודה עם הילדים והמשפחות בבית החולים. עסקנו הרבה בהיכרות, והבנו שזהו תהליך מתמשך שאיננו מסתיים. ניהלנו דיונים במצבי קונפליקט וכתבנו קוד אתי ארגוני, המבסס את ההתנהלות הרב תרבותית שלנו בערכי הליבה ובמה שנגזר ממנה.
המשמעות של בית ספר רב תרבותי באה לביטוי בהדגשת הסולידריות על פני השונות והנפרדות, מתוך רצון לחזק את הזהות האישית של היחיד; להכיר, לכבד ולנצל את המגוון הקיים לשותפות יצירתית ועשירה. בכל המהלך, אנו מקפידים לחדד ולשמר את הייחודיות של הפרט, אמונתו ותרבותו. מעל לכל הביטויים הפרקטיים, המודעות הרב תרבותית – היא העומדת בבסיס ההתנהלות הרב תרבותית. זו מודעות שלוקחת בחשבון את ההכרה בעמדות הגזעניות של עצמנו, מודעות ליחסי הכוח, להיעדר שוויון, לצורך להשקיע זמן להבהרה של אי הבנות, להכללות המתייגות את הזולת, לפערים בהתנהגות, היחס לסמכות ולהיעדר שפה.
במישור היישומי, כל השיעורים שלנו מתנהלים עם מורה יהודייה ומורה ערביה המדברות בשתי השפות. החומרים שלנו מתורגמים לשתי שפות וכך גם לוחות הקיר. אנו מציינים את כל החגים של הדתות הנוכחות בבית החולים, ומשתפים באירועים אלה את כל הילדים, חלקם כמי שחוגג את חגו, ואחרים כאורחים השומעים על החג ומנהגיו.
הרגעים המשמעותיים של אורח החיים הרב תרבותי, מתמצים במצבים שיש בהם קונפליקטים או סתירות. במצבים אלה, אנו נעזרים בקוד האתי שמהווה מגדלור ערכי להחלטות שלנו.
להיות בית ספר רב תרבותי, מחייב תרבות של שיח פתוח ומשתף – בין חברי הצוות. כדי לטפח תרבות זו, יש ללוות את הצוות בהדרכה, ייעוץ, ועדת אתיקה ואירועים יזומים, המנכיחים את הפרט וייחודיותו ואת המשותף לקבוצה כולה. המציאות מעמידה בפנינו אתגרים רבים, שלא פעם מאיימים על הרקמה רבת ההישגים שיצרנו. ברגעים אלה, אנו שבים לחזון שלנו, ומוצאים את הדרך לחזק את עצמנו.
